נייק כחברה וכמותג מהיום הראשון הבינו שיצטרכו לחדש ולהתעלות על כל מאמץ שיווקי ומחירתי שנעשה ע"י המתחרים הנוכחיים, פומה ואדידס, וכך עשו.

נייק ידעו שבשביל להגיע ליעדים חסרי התקדים הללו הם חייבים חשיפה מוגברת, ההחלטה הייתה ההגיונית ביותר, בגלל שהם משחקים על מגרש הכדורסל המפורסם בעולם, ה-NBA.

בשנת 1970 כאשר המותג קונברס (Converse) החל ליפול משוק נעלי הכדורסל לנייק ואדידס נפתחה הזדמנות של פעם בחיים, להשתלט על השוק ולהיות אוטוריטות בתחום.

עד לפני שנות ה-70' מאמני ושחקני הכדורסל שלא שיחקו בקבוצות העל היו צריכים להוציא מכספם האישי על הלבוש הכללי ונעלי הספורט אותם לבשו ונעלו על המגרש, בשנת 1977 החליטה נייק להיות נותנת החסות הראשונה לשחקנים שלא נחשבים "מקצועיים" באוניברסיטת נבדה, לאס וגאס.

באותה החסות נייק סיפקו תשר בסך 5,000$ ו-120 זוגות נעליים, מטרת החסות הייתה להעלות את המודעות לנעלי הכדורסל של החברה בכך שבתקווה תנצח האוניברסיטה במשחקים כאשר הם "מנופפים בדגל" נייק.

במהרה נייק עלו להיות החברה המובילה בתחום נעלי הכדורסל אותן נועלים שחקנים ברמת האוניברסיטאות, המעבר למסך הגדול של ה-NBA נראה קרוב מתמיד.

וכל זה בזמן שאדידס ממשיכה לשווק את נעליהם באופן עקיף במקום ישיר.

הנפילה הגדולה של אדידס ועלייתה של נייק אל מגרש ה-NBA הייתה בזכות טעות אחת גדולה מצד אדידס.

בשנת 1984 אדידס החליטה שלא לחתום על חוזה שהציע להם שחקן NBA צעיר ולא מנוסה בגלל גובהו שהיה "רק" מטר ותשעים ושמונה סנטימטרים. אדידס ענו בתגובה: "החברה מאמינה שצרכנים ושחקנים אחרים יעדיפו לרכוש נעליים שננעלו ע"י שחקן גבוה".

מה שם השחקן אתם שואלים?

מייקל ג'פרי ג'ורדן, או בשמו המוכר, מייקל ג'ורדן, שחקן שהיום שוויו עולה על שני ביליון דולרים.

נייק קפצה על ההזדמנות וחתמה עם ג'ורדן חוזה ל-5 שנים על סך 7 מיליון דולרים, מה שהיה אז חסר תקדים לשחקן צעיר וחסר ניסיון.

והשאר, היסטוריה.

השיעור שנייק לימדו אותנו הוא:

לקיחת סיכונים ומחשבה שיווקית מתקדמת היא הדרך היחידה בה חברה (דאז) קטנה יכולה להעפיל על שוק קיים ויציב, בלי לדבר בכלל על להיות המובילים בתחום.

קחו "סיכון", צרו קשר עוד היום ובואו נחשוב על השיווק, המיתוג והפרסום שלכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *